דיירים רבים שואלים את השאלה: "האם חוות הדעת קבילה בבית משפט?"
מה בעצם המשמעות של חוות דעת קבילה בבית משפט? מה היא 'קבילות בבית משפט'?
הייתי רוצה להסביר את הנושא.
לראייה ו/או עדות מומחה בדק בית שמגיעה לבית המשפט יש 3 כללים:
- כשרות – עפ״י פקודת הראיות תשל״א ״הכל כשרים להעיד״ בכל משפט – (יש כמה חריגים אך הם שוליים).
- קבילות – כלומר האם אפשר להגיש את חוות הדעת כראייה – כששואלים האם חוות דעת בדק בית קבילה בבית משפט, שואלים במילים אחרות – מה הוא מומחה, ומהי תכלית המומחיות?
- משקל – המשקל הניתן לדו"ח בדק הבית במסגרת העדות על ידי שופט בית המשפט.
ישנם שני סוגים של מומחים:
יש מומחה קלאסי שהוא בעל תואר ודיפלומה, ויש מומחה שבדרך זו או אחרת תוך כדי עיסוק במקצוע או כתחביב או בדרך אחרת רכש ידע כללי בנושא מסויים ובית המשפט סבור שהוא יכול להעזר ולהפיק תועלת מהידע שלו.
כלומר, כל אדם בעצם יכול להיות מומחה בתחום מסויים. לא חייבים תואר או תעודה ספציפית כדי להיות מומחה שיכול להעיד בבית משפט.
לאחרונה משנת 2020 נוספה תקנה שיהיה למומחה רישום ססטטורי – זה נושא מורכב ואשתדל לעדכן אחרי שבית המשפט ידון בכך.
המהות של מומחה בדק בית , היא שהוא רואה דברים שאדם רגיל לא רואה ולפעמים הוא יישאל על כך בבית המשפט, איך הוא הגיע מהעובדות והנתונים בשטח למסקנות המקצועיות.
בשונה מעד רגיל, המומחה לא בהכרח מעיד על דברים שהוא ראה או שמע, אלא מעיד על מסקנות ותובנות מקצועיות.
תפקידו של מומחה בדק בית הוא לבאר את הפן המקצועי שמבוסס על ידע ונסיון בתחום (מה שאין לאדם רגיל).
אנסה להסביר את נושא הקבילות המשפטית עבור דו"ח בדק בית ע"י מספר דוגמאות:
דוגמא 1: נניח אדם שטוען שמישהו השתלט לו על השטח שלו ומציג תצלומי לויין עם חוות דעת שמציגה דיאגרמה ומדידה של הקרקע.
אם חוות הדעת לא הוכנה ע"י מודד מוסמך, ניתן לטעון שהוא לא מודד מוסמך ולכן הדוח שהוא הוציא לא קביל ולכן בית המשפט לא יקבל זאת כראייה, אלא אם כן מודד מוסמך יכין ויחתום על המסמך.
כלומר, יכול להיות שבית המשפט יפסול מינוי של מומחה כי הוא לא מודד מוסמך/ מהנדס בניין/ שמאי מקרקעין או באופן כללי לא עונה לתואר המדרש. אך זה איננו איסור גורף.
דוגמא 2: נניח שמהנדס מייצג קבלן מסויים ומוציא לו עשרות חוות דעת נגדיות של בדק בית באופן רצוף ועקבי. במקרה כזה, אם המהנדס יוציא חוות דעת כנגד אותו קבלן, יש פה טעם לפגם במשקל של חוות הדעת, כי המומחה הופך להיות אדם 'שעושה את רצון שולחו' – הוא עשוי להיות מוטה לטובת הקבלן עד כדי כך, שניתן יהיה לקבוע שחוות הדעת תהיה בלתי קבילה, או שהשופט פשוט יחליט שהמשקל שלה יהיה נמוך.
כאשר יש ניגוד עניינים – בנסיבות בהן מומחה בדק הבית היה מעורב אישית, תשליך הזיקה בין המומחה לבין בעל הדין על המשקל שיתן בית המשפט לחוות דעתו של המומחה והדבר עלול להביא לשלילת קבילותה של חוות דעת בדק בית .
ובמילים פשוטות – אם מומחה בדק בית מעורב בנושא מסויים באופן אישי, יש פה פגם בקבילות של חוות הדעת ובית המשפט לא יקבל את חוות הדעת וישלול את הקבילות המשפטית – יפסול אותה כראייה בשל ניגוד עניינים.
לעדות מומחה בדק בית יש שלב ראשון של כשרות, מי שלא כשר לא יכול להעיד בבית משפט, אבל הכלל הוא שכולם כשרים בבית משפט ולכן אם עברנו את השלב הראשון הגענו לשלב השני שזו קבילות של חוות הדעת.
כלומר האם אפשר להגיש אותה כראייה.
כדי שחוות הדעת תהיה קבילה היא צריכה לעמוד בכללים מסויימים, כיוון שאחרת לא ניתן להגיש אותה כ'עדות סברה'.
כך שניתן לדעת מראש אם דו"ח בדק בית יהיה קביל בבית משפט ואם הוא כשר.
את משקל הראיה לא ניתן לדעת מראש.
המשקל הניתן לחוות הדעת – האם הראייה עם משקל גבוה או נמוך, זו החלטת השופט ולא ניתן לדעת זאת מראש. השופט לוקח את מכלול הראיות משני הצדדים ומחליט מה חשוב ומה נכון בעיניו.
מקווה שדברים ברורים יותר עכשיו לגבי קבילות חוות דעת של מומחה בדק בית.
אם אתם מעדיפים לשמוע את ההסבר תוכלו להיכנס לקישור ולצפות בסרטון שהכנתי עבורכם.
שלכם,
המהנדס אורן פורת – בדק בית
לקבלת הצעה לבדיקת בדק בית, ניתן ליצור קשר בטלפון 03-7229034 או להשאיר פרטים באתר ונציג של פורת מהנדסים ייצור אתכם קשר.
